אחת משלנו: שני אשר, בוגרת תואר ראשון וסטודנטית בתואר שני בתרפיה באמנות

היי אני שני, ואם אתם רואים אותי בהפסקות ברחבי הקמפוס זה בגלל שמיד עם סיום התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות בשילוב אמנויות,המשכתי לתואר שני במסלול תרפיה באמנות והיום אני כבר בשנה שנייה.

במקביל אני מגשימה את החלום שלי ועובדת עם ילדים בכל הקשור לשילוב אמנויות, משחק ותנועה.
מי שמכיר אותי מילדות, לא מופתע כאשר הוא שומע מה אני לומדת ובמה אני עוסקת.
האמנות תמיד הייתה בליבי ובמקביל ללימודים האקדמאיים אני עוסקת בה באופן תדיר.
יוצרת ומציירת בכל רגע שיש לי אפשרות, אם זה קשור למשהו אמנותי ויצירתי אני שם. מצד שני תמיד היה לי חשוב לעסוק גם במשהו שעושה טוב גם למי שמסביבי, ולכן תמיד היה לי ברור שאחפש משהו שהוא טיפולי.

כשחיפשתי מקום להתחיל בו את הלימודים ידעתי שאני מחפשת ללמוד גם משהו בתחום האמנויות וגם משהו בתחום הטיפול.
אבל זה לא היה רק זה. אני תמיד רואה קדימה, אז גם הפעם לא חיפשתי רק מקום שאוכל ללמוד בו תואר הראשון, אלא מקום בו אוכל להמשיך ישר לתואר שני.
לכן היה לי ברור שבית הספר לחברה ואמנויות-הקריה האקדמית אונו הינו המקום הטוב עבורי להתפתחות, צמיחה, גדילה ורכישת מיומנויות אקדמיות וטיפוליות גבוהות, והכל נגיש במקום אחד.
בתקופה של התואר הראשון וגם עכשיו כשאני בשנה ב' בלימודי התואר השני,
אני רוכשת הרבה כלים, מיומנויות וטכניקות. ואם ארגז הכלים הטיפולי שלי היה פיזי הייתם יכולים לראות באופן ממשי איך הוא מתרחב עוד ועוד מיום ליום.
מעבר לתיאוריה ולפרקטיקה שמאוד חשובה, לא פחות חשוב זו האווירה של המקום בו לומדים.
במסגרת התואר הראשון הקבוצה איתה למדתי התגבשה והתלכדה מאוד.
אני מאמינה שמה שאפשר את זה היה הדמיון בינינו בכל הקשור ליצירתיות. כמו גם, האפשרות להיות במקום כל כך מכיל, שמאפשר הקשבה וגם פאן. מסגרת בה המרצים מאפשרים שיח פתוח היא מסגרת שמאפשרת לצמוח בה. וערך הביחד הזה הוא לא יסולא בפז.

מה שמוביל אותי היום בעשייה שלי הוא השילוב של ביטוי יצירתי של מה שאני, ויישום הכלים של המרצים המיומנים והמקצועיים בבית הספר לחברה ואמנויות -הקריה האקדמית אונו.