Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

הדרך לאות הוקרה בבית הנשיא בירושלים עוברת בלימודי תואר שני במסלול 'חברה ואמנויות'

רונית סלומון, בוגרת תואר שני בחברה ואמנויות לא מחכה שמישהו אחר יעשה את השינוי אלא עושה אותו בעצמה. ועל העשייה החברתית שלה בתחום הטיפול באלימות בקרב יוצאי הקהילה האתיופית היא קיבלה לפני מספר חודשים את אות הוקרה של השרה לשוויון חברתי.

ב"אופן סימבולי המסע הפנימי שעברתי בעצמי בעזרת התנסות באמנויות ככלי להבעה אישית  עוזרים לי היום להוביל את המטופלות שלי למסע הפנימי שלהן". אומרת רונית סלומון, בוגרת לימודי התואר השני בחברה ואמנויות.

היא גדלה בבית בו אביה היה קאס ידוע וככזה דלת ביתם היתה תמיד פתוחה בפני כל מי שרצה להתייעץ כשחלק גדול בעשייתו היתה עבודה עם זוגות נשואים שהגיעו בשל קשיים בחייהם כשאלימות היא חלק מהם.

כשגדלה הבינה שהיא רוצה ללכת בעקבותיו ולטפל באנשים שזקוקים לייעוץ ותמיכה המסלול היה ברור. היא סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית והחלה לעבוד במחלקת מרכז למניעת אלימות שהוא חלק ממנהל הרווחה של עיריית נתניה, שם גילתה להפתעתה כי בעיר ובפרט ברחבי הארץ  אין אף גורם שמטפל בנושא ספציפי של בעיית אלימות בקרב הקהילה האתיופית.

את העסקתה היא זוקפת לזכותה של מנהלת המרכז שזיהתה את הצורך לגייס עו"ס יוצאת הקהילה כדי לטפל בנושא שהוא תלוי תרבות. כיום המרכז למניעת אלימות בנתניה הוא אחד המרכזים המובילים  בארץ בפיתוח מודל לטיפול  רגיש תרבות בקרב העדה האתיופית בתחום התמודדות עם תופעת אלימות במשפחה.

חדורת מוטיבציה, מקצועיות, עשייה ובהשראתו של אביה החליטה להוביל בעצמה את השינוי, והחלה לפתח תוכניות טיפול בתחום.

כמי שכל חייה שאפה להתקדם קדימה, היא ידעה שהדרך לתואר שני היא רק עניין של זמן כשהתחילה להתעניין במוסדות השונים היא הבינה שהכלים האומנותיים שהיא תוכל לרכוש בתואר לחברה ואמנויות בבית הספר לחברה ואמנויות – הקריה האקדמית אונו, נתניה הם בדיוק מה שחיפשה.

"חיבור בין התואר הטיפולי שהיה לי עם כלים לשינוי חברתי, זה ממש ין ויאנג"

לא היה לה ספק שהאפשרות להעשיר את ארגז הכלים המקצועי שלה בכלים אמנותיים כמו ציור, רישום, פיסול בשילוב כלים פסיכולוגיים יאפשרו לה  להגדיל את יכולות האבחון והטיפול שלה ויעזרו לה להמשיך את השינוי החברתי שהתחילה.

כל זאת תוך כדי שימת דגש על טכניקות עבודה מילוליות ולא מילוליות שהינן חיוניות בעבודה עם קהל יעד  שחווה תהליכי אובדנות, קונפליקטים, מעברים וכדומה.

"אני מקווה שברור שלא צריך להיות עם כישרון בציור או פיסול" היא אומרת " הרעיון הוא לשלב בין שני התחומים ולהציע תחום חדש לגמרי. כזה שמאפשר לכל מטפל שרוצה עוד כלים יצירתיים כדי להעשיר את עבודת הטיפול שלו".

מנטורית לכל החיים

כששואלים אותה מה הדבר הראשון שעולה בראשה כשהיא חושבת על הלימודים במכללה היא עונה:

"הדבר הראשון יהיה פרופסור מרים גולן. אני מרגישה שההכרות שלי איתה היא זכות בחיי.
האישיות הקורנת שלה, האכפתיות שלה מהתלמידות והמקצועיות שלה הם לפעמיים בלתי נתפסים. בשבילי היא מנטורית לכל החיים. אני מתייעצת איתה בכל דבר והיא תמיד שם עבורי.

בנוסף העובדה שהלימודים הם פרקטיים. "ללמוד תאוריות זה טוב ונחמד" היא אומרת ומיד מוסיפה:
" אבל כשלומדים דרך התנסות, דרך עשייה ויצירה זה מאפשר לחומר לא רק להיקלט אלא גם לחלל  ולהיצרב בזיכרון הרבה אחרי שהקורס הסתיים".

הרווח הכפול בלימודי תואר שני במסלול חברה ואמנויות

"את יודעת" , היא מוסיפה רגע לפני שאנחנו מסיימות את הראיון. " הלימודים האלה, לא רק העשירו את חיי המקצועיים אלא גם את חיי האישיים. עברתי תהליכים פנימיים שחיזקו והעצימו אותי ואת העשייה שלי. כל פעם מחדש העשייה שלי נתרמת מהכלים שלמדתי ואין מאושרת ממני לראות שאיך המטופלים מגלים בעצמם עולמות חדשים שמעשירים ומעשירים אותם".

את השיחה היא מבקשת לסיים בפתגם מאחר "והם משמשים  אותי ככלי טיפולי כדי להבין את עולמם של המטופלים"

"אל תגיד לו לך תגיד לו נלך ",  והיא מוסיפה "הפתגם מבטא את חוויתי מול צוות המרכז כי רק ביחד אפשר להגיע לתוצאות מדהימות".