Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"מען – together – ביחד": פאנל בהנחיית עדן פוקס יועץ התוכנית ומומחה ביישוב קונפליקטים

"מען – together – ביחד": יוצרים דיאלוג ייחודי בין חברות בבית איזי שפירא 

הפאנל התקיים במהלך ביקור של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בבית איזי שפירא. הפאנל הונחה ע"י מר עדן פוקס, יועץ התוכנית "מען – together – ביחד" ומומחה ביישוב קונפליקטים. בהשתתפות לילך בר, אמאל אבו-מוך, רז טננבאום ואנתסאר נאשף

בפאנל הציגו חברות הפאנל את20160210_131626 פרויקט מען-together-ביחד, והשיבו על שאלות שונות ביחס למהות הפרויקט, ייחודו, ותוצאותיו.

לילך בר, היא אחת משתי מרכזות ארציות של התכנית.
"התכנית מפגישה בני נוער הורים ואנשי מקצוע מהחברה הערבית והיהודית סביב עולם המוגבלויות. המטרה של בית איזי שפירא היא להביא לשיפור באיכות החיים של ילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם. בעיסוק משותף אפשר להביא לדיאלוג בין החברות הערבית והיהודית.

אנחנו רואים שהורים לילדים עם מוגבלות, בכל חברה, עסוקים ביום יום בטרדות ודאגות דומות: הריצה בין הטיפולים, הדאגה מהאופן בו מקבלת אותם החברה. התכנית נותנת הזדמנות לפעול ביחד סביב הדאגות הללו. מדובר בעבודה קהילתית, מוקמות קבוצות הורים שמטרתן פעולה משותפת. המטרה היא לקדם מטרות משותפות. אנחנו מאמינים שהמטרות המשותפות והעבודה עליהן, יוצרות את הדיאלוג מבלי להתעלם מההבדלים בין החברות.

אנשי מקצוע שעוסקים בעולם המוגבלויות מתחום מקצועות הבריאות, החינוך והרווחה יושבים יחדיו וחושבים על פרויקטים משותפים שהם מעוניינים ליזום עבור האוכלוסיות שהם מטפלים בהן. במשותף – אפשר לקדם דברים ולהשפיע במעגלים גדולים.

התכנית פועלת בשני אזורים: אזור השרון (רענננה) איזור המשולש הדרומי (קלנסאווה)

פאנל בנושא תכנית "מען - ביחד"

התכנית פועלת גם בחיפה, עיר מעורבת. אנשי המקצוע בחיפה וההורים בחרו להתמקד בפיתוח מענים לשעות הפנאי לילדים עם מוגבלות. כמו שלכל ילד יש את הזכות ללכת לפעילויות אחה"צ, בחיפה רוצים שגם ילדים עם מוגבלויות יזכו להזדמנויות דומות. אנשי המקצוע במרכז עברו יחדיו קורס ובסופו נבחרו מיזמים שהוחלט לקדם אותם ביחד, אחד מהם הוא התאמת ספרי הילדים לילדים עם מוגבלות בשפות ערבית ועברית

אמאל אבו-מוך: מרכז סינדיאן בקלנסאווה. מרכזת של המרכז למשפחה שעובד על העצמת המשפחות לילדים עם מוגבלות. המרכז פועל ביעוץ ביחס לזכויות שמגיעות למשפחות מהרשויות השונות, עובדים על נושא דעות קדומות וסטיגמות ביחס לאנשים עם מוגבלויות, עובדים על הדרכה, ימי עיון והשתלמויות להורים ולאנשי המקצוע.

"אני מנחה את קבוצת "מען together ביחד". הקבוצה מורכבת מהורים שמגיעים מאזור המשולש הדרומי: הורים לילדים עם מוגבלות בגילאים שונים. הקבוצה מאוד מגוונת מבחינת ההרכב שלה. במהלך השנתיים האחרונות עבדנו על מתן הכשרה להורים, כדי לפתח כישורי מנהיגות: להפוך את הרעיונות והצרכים לפרויקטים המתממשים בשטח.

במפגשים הנפרדים עבדנו על בדיקות שטח: מיפינו את אזור המשולש הדרומי ביחס לשירותים הניתנים לילדים עם מוגבלויות. מאחר שאין מסגרות אחה"צ במשולש הדרומי, זו היוזמה שהוחלט לקדם. בקבוצה המשותפת, הנושא הבוער ביותר היה סטיגמות ועמדות שליליות. אוכלוסיית המורים נבחרה כקהל יעד איתו יש לעבוד כדי להגיע לשינוי עמדות במערכת החינוך. הראיה היא שבאמצעות העשרה וחינוך של המורים, יושג שינוי התפיסה בכלל הקהילה. כרגע, הפרויקט מופעל בטייבה בשני בתי ספר, ואנו מצפים לראות כבר את התוצאות מבחינת הגישות והיחס אל התלמיד בעל המוגבלויות"

רז טננבאום, קלינאית תקשורת, סיפרה על הקבוצה שלה בה מותאמים ספרי ילדים לילדים עם מוגבלויות מרובות.

ספרי הילדים הם כלי המאפשר להרחיב את ההזדמנויות לתקשורת, לשמר את הקשב המשותף, להעשיר שפה ואוצר מילים, ולהפוך את הילדים ללומדים. כלי נהדר לעבד את הערוץ השמיעתי, וכמובן האוריינות. ספרי הילדים הם כלי מהותי בביסוס של מיומנויות תקשורת.

המשתתפים בקבוצה הם אנשי מקצוע מתחומים שונים ואימהות לילדים עם מוגבלות והתוצרים  להם אנו מכוונים הם ספרי ילדים המותאמים לשימוש במעונות יום שיקומיים שלנו ובאחרים.

אנתסאר נאשף

"אני אמא של ילד אוטיסט, עכשיו נכנסתי לפרויקט זה. הרגשתי כמה אפקטיבית העבודה המשותפת, ועד כמה בשני הצדדים קיימים  צרכים וחוסרים. המורים הם אחד מקהלי המטרה שלנו, הם מלמדים את הילדים ללא מוגבלות  וגם משלבים את הילדים עם הצרכים המיוחדים"

חוויה משמעותית במסגרת מען ביחד, בהקשר היהודי-ערבי

אנתסאר נאשף: "עכשיו בגלל הפוליטיקה ובגלל הסכסוכים בכל העולם ובישראל. היה לנו מאוד חשוב לבוא למפגש ברעננה, בגלל מה שקורה. שמענו על אלימות כלפי ערבים מצד היהודים. פחדנו מאוד לבוא למפגש על אף שאנחנו חברים טובים מאוד בקבוצה: אנחנו הורים עם אותו כאב. אנחנו נלחמים לעשות לילדים שלנו טוב, בלי קשר להיותם יהודים או ערבים. בהתחלה היה להם קשה לבוא לטייבה, וגם הם חששו.
התגברנו על החשש לבוא לביקורים, בזכות הצורך לשפר את המצב עבור הילדים שלנו".

לילך בר: "לפני כמה חודשים כשהתקופה הקשה של הפיגועים החלו, היה צריך להיות מפגש משותף בהרצליה – מפגש חברתי, והם הודיעו שבשל המצב הם לא יגיעו. קיימנו את המפגש אחרי זמן מה בבית איזי שפירא. המנחים מספרים שבמהלך המפגשים: מדברים על הילדים ולא על הנושא הערבי-ישראלי. במפגש הזה פחות דיברו על הילדים ויותר על עצמם: כל אדם דיבר על הפחדים שלו. הפחד של האנשים להסתובב ברחובות, כמה קשה לפגוש כל חברה במצב הזה, ועל היכולת של שתי קבוצות מהחברה היהודית והערבית, לשבת ביחד ולספר על הפחדים ולהרגיש שהם מדברים בתוך – אי של שפיות.

זו הייתה הפעם שהרגשתי עד כמה אנו מצליחים לקרב בין שתי הקבוצות. התחושה היא שאנשים כמונו רוצים את הדיאלוגולהיות ביחד , וכל הכוחות הגדולים מפריעים לזה לקרות"

אמאל אבו-מוך: חוזרת למפגש המשותף הראשון. ארגנו את זה במסגרת של סופשבוע במלון בתל אביב. כמנחה שצפתה בדינמיקה הקבוצתית, מאוד התרגשנו. כולנו הגענו עם ציפיות, עם דעות קדומות, וכל אחד עם הסכמות שיש לו בראש. במפגש עצמו, ההורים הערבים שיתפו עד כמה קשה להם לקבל את הזכויות למול הרשויות, הם חשבו שזה לא קורה בקרב ההורים היהודים, והם גילו שהמצב דומה, ושתי קבוצות ההורים נלחמות את אותה המלחמה.

מהצד השני, ההורים היהודים חשבו שמידת הטיפול של המשפחה בילד עם הצרכים המיוחדים אינה גבוהה, וזה לא היה המצב. הם גם חשבו שיש למשפחה הערבית יותר תמיכה מצד המשפחה המורחבת, וגם על כך היה דיון מאוד פתוח וכנה.

רז טננבאום: "עצם זה שזה קורה, שרואים שהחלומות שלנו יוצאים לפועל – היא חוויה מאוד משמעותית בשבילי. ידעתי שהקבוצה תהיה מעניינת, אך מה שהפתיע אותי בקבוצה, הוא שאנחנו נכנסות אל הסיפורים, קיים משהו מאוד רגשי בקבוצה, והחוויה היא בכל החושים ולא רק באופן מילולי. בקבוצה מתרחש קסם.

איך אתן רואות אתגר אחד משמעותי שאתן רואות לעצמכן או לקבוצה שאתן חלק ממנה, בשילוב הזה של הילדים המיוחדים ושתי החברות: הערבית והיהודית.

רז טננבאום:  "מהמקום של קלינאית תקשורת, ומהמחקר שלי ביחס לפעוטות יהודים וערבים. המאפיינים הייחודיים של כל שפה והדמיון ביניהן, עוזר לנו להעביר גם ברמה המקצועית את כל מה שילד זקוק לו"

לילך בר: "החזון שלנו הוא להיות חברה מכילה: כל אחד שירגיש מקובל ושהוא מקבל את זכויותיו מתוך זכות ולא חסד. וזה נכון גם בהקשר היהודי הערבי. הייתי רוצה שנקבל כל אחד עם השונות שלו והמורכבויות של לאומים ודתות שונות. בתכנית שלנו זה אתגר כפול. ואנחנו הלבשנו את שני האתגרים יחדיו. זה מה שמעסיק את ההורים ואנשי המקצוע שאנחנו עובדים איתם: ביחוד הסטיגמות והדעות הקדומות. אחד הדברים שכל הורה רוצה להרגיש הוא להיות במצב שהם יכולים להסתובב עם הילדים שלהם מבלי חשש שיצביעו עליהם או יפחדו מהם"

אמאל אבו-מוך: "לאור הניסיון שלי בעבודה  עם משפחות יהודיות וערביות אני רואה שמה שמחבר ביניהם רחב יותר ממה שמפריד ביניהם. יש יחסי חברות, כנות והתמודדות משותפת עם הקשיים. אני בטוחה שהאם נהיה יותר חזקים ביחד – אנחנו נצליח להביא לשינוי"

אנתסאר נאשף: "חשבתי על דברים רבים, מבחינת האתגרים. הדבר החשוב ביותר הוא השילוב במסגרות הרגילות. האתגר הוא שהורים חוששים מהכנסת ילד עם צרכים מיוחדים לכיתה. אנחנו מסבירים שמדובר בילד מיוחד, בתוכו יש הרבה דברים והוא מביא לעולם הרבה דברים, לכן אני מרגישה שהרבה תלוי בהורים לילדים ללא צרכים מיוחדים"

עוד בביקור

שיחה עם גב' דפנה קליינמן אודות המרכז והישגיו

שיחה עם גב' בלה צור וגב' פאדא טאהא על תפיסת החברה את האדם עם המוגבלות