Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

שינוי חברתי בבית איזי שפירא: ביקור של התואר השני בחברה ואמנויות

שינוי חברתי למען ילדים עם צרכים מיוחדים – רשמים מביקור בבית איזי שפירא

בתואר השני בחברה ואמנויות, נערכים סיורים וביקורים הנוגעים בנושאים של שינוי חברתי, מדגימים אותם ומהווים השראה לסטודנטים. החודש ביקרנו ב"בית איזי שפירא", אחד הארגונים הוותיקים בישראל, שהביאו לשינוי מהפכני בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה, בקהילה ובמסגרות החינוך. "בית איזי שפירא" הוא ארגון המהווה דוגמה עולמית בפיתוחים חדשניים, מחקרים ויוזמות לקידום מעמדם של ילדים עם צרכים מיוחדים.

ביקור בבית איזי שפירא

את הסיור פתחה גב' דפנה קליינמן, עו"ס קהילתית, ומנהלת את החטיבה הקהילתית בבית איזי שפירא. גב' קליינמן סיפרה על הקמת בית איזי שפירא, התפתחותו והישגיו הרבים של הארגון.

"כל אדם עם מוגבלות יהיה אזרח שווה זכויות, מעורב ופעיל בחיי הקהילה"

איזי שפירא

מר איזי שפירא

ב-1979, הקים איזי שפירא את הבית ראשון בהרצליה עם שישה עשר ילדים בכוחן של תרומות שגייס. זמן קצר לאחר הקמת הבית, נפטר איזי שפירא, ומשפחתו החליטה להמשיך את המורשת שלו. חזונו של איזי שפירא ומשפחתו הפכו לחזון של ארגון שלם, המונה כיום 350 עובדים, ארגון מוביל בתחומו המשפיע על יותר משלושים אלף ילדים ובוגרים בכל שנה, ומהווה דוגמה עולמית לארגון לקידום ילדים עם מוגבלויות.

החזון המדבר על שילוב אנשים עם מוגבלויות כאזרחים שווי זכויות ומעורבים בחיי הקהילה, כרוך לא רק בשינוי אישי, אלא בשינוי חברתי כולל. החתירה אל השינוי החברתי פועלת במספר מישורים מקבילים: המישור הבינ"ל, הלאומי, ועוד.

בית איזי שפירא שם לעצמו למטרה להיות ארגון שמפתח שירותים איכותיים. אנחנו חושבים שאנשים עם מוגבלויות צריכים לקבל את השירותים הטובים ביותר, השירותים חדשניים, ואנו מתמידים בקידום ובשינוי שלהם, ומעונינים שהשירותים האלו "יועתקו" לכמה שיותר מקומות. כל מיזם ותכנית מתחיל בתהליך מעמיק של למידה ומחקר. בבית איזי שפירא קיימת יחידת מחקר שמעריכה תהליכי תכנון וביצוע, זה כלי מהותי עבורנו, כדי לבחון באופן מלא כל מודל שאנו מיישמים. לאחר בחינת המודלים, חלק חשוב לא פחות הוא הפצת הידע, כדי שישמש בסיס לעבודה ויוזמות בישראל ובעולם.

מעונות יום שיקומיים: ממעון אחד למאה בכל הארץ

בתמונה – מעון יום שיקומי בנתניה אחת הדוגמאות למימוש החזון הוא מעונות יום שיקומיים. המעון הוקם לטובת משפחות לתינוקות ופעוטות עם מוגבלויות. עד הקמת המעון, למשפחות לא הייתה מסגרת מתאימה לילדים: אימהות נאלצו לעזוב את עבודתן, או לייצר מסגרת משפחתית ייעודית לכל ילד באמצעות משפחה ועזרה בשכר. מעון היום השיקומי, אינו מהווה רק פתרון לשהות של הילדים, אלא לקידום שלהם בשנים משמעותיות אלו באמצעות סל שירותים מקיף ביותר.

המעון הראשון הוקם ע"י בית איזי שפירא, והיום קיימים בישראל כמעט 100 מעונות יום שיקומיים, כאשר כל רשות מקומית מחוייבת לספק פתרון זה לתושביה. במהלך הזמן, ראינו כי לא היה מודל מתאים לאוכלוסייה הערבית, כשמשפחות לילדים נאלצות לשלוח את ילדיהם למעונות יום שיקומיים בישובים יהודים. לפני כ-15 שנה, הוקם מעון היום השיקומי בקלאנסווה, הנחשב כיום לאחד ממעונות היום השיקומיים המובילים בתחומו.

פארק שעשועים נגיש: לשחק כמו כולם, עם כולם

פארק חברים ברעננה

נעמי סטוצ'ינר הגתה את הפארק למשפחות לילדים עם מוגבלויות. בחיי המשפחה, אחת הפעילויות הרווחות היא לרדת לגן השעשועים עם הילדים, פעילות המהווה הזדמנות למשחק ואינטראקציה חברתית לילדים ולהורים. הפארק הנגיש מאפשר את החוויה הזו לכל חברי הקהילה, ובהם למשפחות עם ילדים עם מוגבלויות.

"פארק חברים" הוא הפארק הראשון שהוקם ברעננה. בפארק אפשר לראות את חשיבותה של חווית "גן השעשועים" למשפחות לילדים עם מוגבלויות וגם לקהילה כולה: הקשרים בקהילה מתהדקים, האינטראקציה החברתית הופכת להיות מגוונת, ובאמצעותה מושגת קהילה פתוחה יותר. היום, לפי הדגם של "פארק חברים" ברעננה, מפותחים עוד שישה פארקים ברחבי הארץ בקהילות שונות.

שינוי חברתי מתחיל בשינוי עמדות כבסיס לחברה טובה יותר

שיתוף הפעולה בין רחוב סומסום לבית איזי שפירא ככל שהקהילות יהיו יותר משלבות, משתתפות ומעורבות – כולנו נחיה בחברה טובה יותר. אחד היישומים של עקרון זה בא לידי ביטוי בתכנית שנבנתה עם עמותת רחוב סומסום העולמי וערוץ הופ: "כל אחד יחיד ומיוחד". אנו מתחילים מגני הילדים ומסייעים בעיצוב  העמדות של הילדים: מקנים להם תפיסה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד.  לילדים אין דעות קדומות אך יש להם דעות שגויות שמתפתחות מחשיבה מוטעית.
כדוגמה, הראו לילדים תמונות של שלושה ילדים ושאלו את מי מהם יזמינו ליום הולדתם. בתמונות הופיעו ילד עם שתל, ילד על כסא גלגלים וילד ללא זיהוי מיוחד. הילדים בחרו להזמין ליום ההולדת את הילד שהיה ללא זיהוי מיוחד. כשבחנו את הסיבה לכך, הילדים הסבירו שלא בחרו בילד על כסא הגלגלים "כי הוא מלוכלך, כי אי אפשר להתרחץ על כסא גלגלים".

את דרך החשיבה של הילדים אפשר להבין, ואז לחשוף אותם למידע ולהביא לשינוי בדרך החשיבה ובעמדות שלהם. יש תוצאות נהדרות למהלכים אלו, והתכניות שלנו לשינוי עמדות מתחילות בגנים וממשיכות עד התיכון. אנו רואים גם כיצד הילד מהווה סוכן של שינוי בקרב המשפחה שלו, כך שהמעגל שמתחיל בילד, גדל ומקיף גם את המשפחה שלו.

מעגל החקיקה  

שינוי העמדות בקרב החברה נהדר, אך קיימת חשיבות מהותית לתמיכה של החקיקה במשפחות עם ילדים עם מוגבלויות. כיום מוביל בית איזי שפירא פורום של ארגונים והורים לחקיקה. עבודת הפורום היא לעגן את כל תפיסת העולם בחוק מתוך ההבנה הרחבה שיש לנו ביחס לצרכים ולמטרות.

אחת הדוגמאות לכך שהתגבשה כבר לידי חוק החל באמא שהגיעה ואמרה: "אין לי מספיק ימי מחלה, מאחר שאני צריכה לצאת בכל פעם עם הילד שלי לבדיקות וטיפולים". לפני שנה וחצי הושלם מהלך של חקיקה, שתוצאתו חוק של ימי מחלה להורים לילדים עם מוגבלות. ההורים היו שותפים לכתיבת החוק וסייעו בגיבושו. החוק.

בהמשך הביקור:

שיחה עם עובדות המרכז על התפיסה החברתית של האדם עם המוגבלות 

פאנל אודות מיזם "מען – together – יחד"